#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. 2 בשר שפלטתו סכין (אלל) מתי מצטרף ומתי לא ומתי לא צריך צירוף כלל?	"אם חשב עליו - מטמא אפ' בפני עצמו, לא חשב עליו - אינו מצטרף כלל, רבי אבין ורבי מיישא חד אמר מקצתו חישב עליו וחד אמר מקצתו פלטתו חיה ומקצתו פלטתו סכין - בזה אמרינן שמצטרף.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר אם יש כזית במוקם אחד חייב עליו בפני עצמו ואמר רב הונא והוא שכנסן (פי' לאו דוקא כזית שלם מעיקרא, וכשאינו שלם דוקא כנסו בידים ולא מאליו).</p>"	חולין קכא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. 2 מאי אלל (דקרא, ודמתמניתן העור והרוטב)?	"דקרא ודאי מרטקא (גיד השדרה והצואר) דכתיב &quot;רופאי אליל כולכם&quot; דבר שאין לו רפואה.<p dir=""rtl"">ר&quot;י שאמר האלל המכונס אם יש בו כזית במקום אחד חייב עליו ודאי דיבר על בשר שפלטתו סכין, בדעת חכמים ר&quot;י אמר מרקטא גם בכלל ומצטרף, ור&quot;ל אמר שאינו בכלל אלל ואינו מצטרף.</p>"	חולין קכא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. 3 החרטום והצפרנים והקרנים מתי אמרו שמצטרפין?	"חרטום - אמר רב פפא דוקא תחתון של העליון.<p dir=""rtl"">ציפורנים - אמר רבי אלעזר מקום המובלעים בבשר.</p><p dir=""rtl"">קרנים - אמר רב פפא מקום שחותכים ויוצא מהם דם.</p>"	חולין קכא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכא. 4 ישראל השוחט בהמה טמאה וגוי בהמה טהורה האם צריך מחשבה והכשר ומדוע?<p dir=""rtl"">[דבר שסופו לטמא טומאה חמורה האם צריך הכשר ומנין?]</p>"	אמר רבי אסי שונין ישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה צריכין מחשבה והכשר מים ממקום אחר, ואף דאמר ר' ישמעאל &quot;וכי יותן מים על זרע&quot; דומיא דזרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה אבל כל שסופו לטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר ולכן א&quot;ר יוסי שנבלת עוף טהור אינה צריכה הכשר, כיון שיכול לגוררה ולהעמידה על פחות מכזית אין ודאי סופה לטמא טומאה חמורה.	חולין קכא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא: 1 ישראל השוחט בהמה טמאה לגוי וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ומפרכסת האם היא כחיה או כמתה לענין טומאת אוכלים ונבלות, אבר ובשר מן החי, להציל על הבלועים והרובעה האם חייב?	"תני רב אושעיא: מטמאה טומאת אוכלים אבל לא טומאת נבלות.<p dir=""rtl"">אבר ובשר הפורשים ממנה כפורשים מן החי ואסור לבני נח אפ' אחר שתצא נפשה כדעת ר' יוחנן, ודלא כחזקיה שאמר אינה לאברים ואף שעדין לא הגיע לכלל מתה יצאה מכלל חיה.</p><p dir=""rtl"">פשט אביי דאינה מצלת על הבלועים שבה שהרי מטמאה טומאת אוכלים והיא כמתה, והרובעה חייב שהרי אינה מטמאה טומאת נבלות והיא כחיה (תרוויהו לחומרא).</p>"	חולין קכא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא: 2 מפרכסת לא מחמת שחיטה כשרה, אלא שחט סימן אחד, נחר, שהה ודרס או לא בדק את הסכין, האם נחשבת כמתה?	בכולם אין זה שחיטה ואין בה טומאה כלל.	חולין קכא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכא: 3 'רבי יהודה אומר האלל המכונס טמא, אמר רב הונא והוא שכנסו' כמאן (כר' ישמעאל או ר&quot;ע)?<p dir=""rtl"">'ואמר רב הונא שני חצאי זיתים שישנן על גבי העור העור מבטלן' כמאן ומאי קמ&quot;ל?</p>"	"לדעת רב הונא ר' ישמעאל סבר שאין העור מבטל אפ' פלטתו סכין וכן סבר ר' יהודה ולכן אם כנסו חייב עליו.<p dir=""rtl"">חידש רב הונא שמה שאמר ר&quot;ע שהעור מבטלן לאו דוקא בפלטתו סכין אלא אפ' פלטתו חיה, שטעמו של ר&quot;ע שהעור מבטל לא שנא פלטתו חיה או סכין.</p>"	חולין קכא:		
